בור ספיגה — שאיבה, ניקוי ותחזוקה

איך בור ספיגה בנוי ואיך הוא עובד

המערכת הקלאסית מורכבת משני חלקים. הראשון הוא בור רקב (ספטיק) — תא אטום שאליו נכנסים השפכים. בתוכו המוצקים שוקעים לתחתית והופכים לבוצה, השומנים צפים למעלה, והנוזל היחסית נקי שבאמצע עובר הלאה.

החלק השני הוא בור הספיגה עצמו — בור עם דפנות מחוררות או מבנה מחלחל, שדרכו הנוזל מחלחל אל הקרקע. הקרקע היא שכבת הסינון הסופית.

כשלא שואבים את הבוצה מבור הרקב במשך שנים, היא מתחילה לגלוש אל בור הספיגה וסותמת את הנקבוביות בקרקע. ברגע שזה קורה, הקרקע כבר לא סופגת, והבור "מתמלא" בקצב הולך וגובר. זה השלב שבו לקוחות מתחילים להתקשר כל חודש במקום פעם בשנה.

כל כמה זמן צריך לשאוב

התדירות תלויה בנפח הבור, במספר המשתמשים ובסוג הקרקע. ככלל אצבע:

• משפחה של 4–5 נפשות, בור סטנדרטי: אחת ל-12–18 חודשים.
• משפחה גדולה או בור קטן: אחת ל-8–12 חודשים.
• בית נופש בשימוש חלקי: אחת ל-24–36 חודשים.
• מסעדה, אולם או עסק עם מטבח: אחת ל-1–3 חודשים.
• אתר בנייה עם שירותים ניידים: לפי מספר העובדים, לרוב חודשי.
• קרקע חרסיתית (ספיגה איטית): מומלץ להגדיל תדירות ב-30%.

העצה המעשית ביותר: אל תחכו שהבור יגלוש. שאיבה יזומה בקיץ עולה פחות משאיבת חירום בחורף, וגם מונעת את הנזק לקרקע שמקצר את חיי הבור.

סימנים שהבור בבעיה

• ריח ביוב קבוע בחצר, במיוחד בשעות הערב.
• אדמה רטובה או בוצית מעל הבור גם בימים יבשים.
• עשב ירוק במיוחד ושופע מעל אזור הבור.
• האסלות יורדות לאט בכל הבית בו זמנית.
• מים חוזרים בניקוזי המקלחת בקומת הקרקע.
• הבור מתמלא הרבה יותר מהר מבעבר.
• מכסה הבור שקוע או סדוק.

מה אנחנו עושים בשאיבה מקצועית

שאיבה נכונה היא לא רק "לרוקן". אנחנו שואבים את כל תכולת הבור כולל שכבת הבוצה השוקעת בתחתית — שזה החלק שרוב החברות מדלגות עליו כי הוא לוקח זמן. אחר כך שוטפים את הדפנות בלחץ מים כדי להסיר את השכבה הביולוגית שסותמת את הנקבוביות.

בסיום אנחנו בודקים את קצב הספיגה של הבור ומדווחים לכם: אם הבור מתרוקן במהירות סבירה, הוא בריא. אם הוא ממשיך להחזיק מים, הקרקע רוויה או סתומה, ואז נסביר את האפשרויות — מחידוש שכבת החצץ ועד חפירת בור נוסף.

כל הפינוי מגיע לאתר קליטה מורשה ומלווה באישור.